מה לעשות עם כל הכאב והשנאה בפרידה וגירושים?

מי שעובר תהליך של גירושים ופרידה מרגיש ברגעים מסויימים ולפעמים אפילו לאורך זמן כאב כעס קנאה ולפעמים אפילו שנאה ורצון לנקמה.

בפרק .... סיפרתי לכם על הרגשות הקשים שהיו לי מול הגרוש שלי שסיפר את הילדים ללא אישורי ובתספורות שאני ממש לא מאשרת אותם. התנהגויות כאלה ישר מציפות רגשות קשים מאוד.

מה עושים עם כל הרגשות הקשים האלו?

איך משחררים אותם מתוכינו?

או שאולי כדאי לשאול קודם אם בכלל זה נכון לרצות להרפות מהם? כי איך נשמור על עצמינו מהרע שאנחנו חווים מהאדם שמולינו?

כשאנחנו מרגישים רגשות של כעס כאב ושנאה יש בזה מנגנון הגנה. אנחנו בעצם יוצרים הפרדה בין הטוב לרע. בנינו לבין האדם שמכאיב לנו.

כמו שרגש אהבה מחבר אותנו לזולת רגש של שנאה מפריד אותנו. ואנו זקוקים להפרדה הזו, אנחנו מגנים על עצמינו מחיבור למשהו שלא מתאים לנו.

ובכל זאת אנחנו חיים בתרבות שיש בה מסר על החשיבות של אהבה וחיבור

ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה, אהבת חינם ולא שנאת חינם,

להיות אנשים טובים של חסד ועשיה למען הכלל,

אז מה אני עושה ואיפה אני מכניסה כשפתאום עולים הרגשות הקשים?

העניין המעניין הוא שלמרות המשפט "ואהבת לרעך כמוך", שנחשב כעיקר התורה גיליתי שיש התעסקות גם עם שנאה.

בגמרא יש מסכתות שעוסקות באיך ינהג אדם כאשר הוא פוגש אדם שהוא שונא אותו. מדובר על אדם שהולך ברחוב ופוגש את חברו עומד עם חמור שעל גבו סלים כבדים אך מעבר לכביש שונאו עם חמר שצריך להעמיס עליו את הסלים. ההדרכה שם היא לעזור לשונא כדי לא להחמיר את השנאה שתלך ותתעצם.

אקדים שזה היה לי ממש מעניין שיש התייחסות לכך שאדם שונא. הרי חשבתי שאין לזה בכלל מקום. בחסידות מישבים את המקום לאהוב ולשנוא בצורה מאוד יפה.

בעל התניא אומר, שאדם צריך לשנוא את המעשים שאדם רע עושה. זה חשוב! כי אכן צריך נפרדות מהרע, להרגיש בלב שלנו שכך אנחנו לא רוצים להיות. אנחנו לא שונאים את האדם אלא רק את מעשיו. הוא אפילו מדגיש ואומר שמצוה לאהוב כל נשמה יהודית הרי היא ניצוץ אלוקי. הניצוץ הזה הוא יותר עוצמתי בכל מעשה שהאדם עושה.

לכן יש לנו פה תובנה מעניינת מאוד.

האדם צריך להחזיק שני תנועות מנוגדות בנפש שלו בו זמנית - גם אהבה וגם שנאה.

לאהוב את הנשמה הטהורה של האדם ולשנוא את מעשיו.

התנועה הניגודית הזו תצמיח ותרחיב את הנשמה שלנו. בדיוק כמו שקורה לשריר. תחשבו על זה, אם אתם שמים כף אל כף, הכוונה ליד אל יד, אתם לוחצים את יד ימין מול יד שמאל, השרירים עובדים ואתם מחזקים את הזרועות.

כנראה שכך גם הנשמה שלנו לומדת לחזק את עצמה. האדם שעשה לנו מה שעשה הוא רק טריגר והזדמנות בשבילנו לבנות את החוסן הנפשי שלנו.

יש בחיים המון מורכבויות והפכים שאנו יכולים ללמוד להכיל בתוכינו. לפעמים כהורים ילד שלנו מאוד מכעיס אותנו. זה לא אומר שאנחנו לא אוהבים אותו אלא אנחנו מחזיקים אהבה וכאב בו זמנית.

יש שני הפכים די ידועים שכדאי שנלמד להחזיק בתוכינו.

כמו שני פתקים שאנחנו שמים בכיסים.

פתק בצד אחד שאומר מעפר באתי ולעפר אשוב

ופתק בצד שני כל העולם לא נברא אלא בשבילי.

מה הכוונה? ומתי משתמשים בכל פתק?

כשאני מרגישה בשמיים וכולם מחמיאים לי ואני עפה על עצמי.... זה הזמן לשמור על האיזון ולהוריד את הגאוה ולהזכיר לעצמי מעפר באת ולעפר תשובי. את כלום בזכות עצמך. יש פה כוח עליון שמחזיק אותך.

וכשאני מרגישה רגשות קשים של כאב ושנאה זה הזמן לשמור על איזון ולומר לעצמי כל העולם לא נברא אלא בשבילי. וזה בכדי שאני אוריד מנקודת הגאוה שלי שישר קופצת לה ואומרת, זה לא היה צריך להיות כך, זה לא מגיע לי... ועוד כל מיני משפטים שכאלה.

המשפט הזה שהעולם נברא למעני מזכיר לי שהאדם הזה שעושה לי רע ושאותו אני שונאת נברא במיוחד בשבילי. לי יש כאן שיעור, משהו שאני צריכה ללמוד, הזדמנות להתחזק.

כך אנחנו נבראנו - אנשים עם אנוכיות ואנחנו רוצים שהכל יהיה כמו שאנחנו חושבים ורוצים. קשה לנו לוותר על הצלחה או כשהדברים לא מסתדרים.

אנחנו רוצים לגדול ולהצליח ולהרגיש הרמוניה מסביבינו, והינה מישהו הגיע ונותן לנו תחושה נוראית.

והתשובה וההזדמנות קיימת בתוכינו. לא להאמין אבל הצפת הרגשות זו בעצם הזדמנות לגדילה. השאלה אם נסכים להתבונן פנימה ולעשות את תפקידינו ונחזיק רגשות מנוגדים ונחזק את הנשמה שלנו או שנגרר פנימה לסאגה של

אני לא אשם

זה הוא הרע

אותו אני שונא

חוסר היכולת וההצלחה שלי זה בגלל מה שעשו לי

זאת אומרת לחיות כקורבן כאדם שנסיבות החיים מנהלות את מנעד הרגשות והתפקוד שלו ולא לקחת אחריות על המחשבות הרגשות והמעשים.

מי שחי כך הוא אדם ששורד ומותש מהחיים. תמיד כולם אשמים סביבו. הוא יכול להגיע אפילו עד רצון לנקום

דרך אגב לגבי נקמה זה מאוד מעניין, למדתי מאחד מהמורים שלי, עופר אל יגור, שההגדרה שלה היא - בקשה אלימה לאמפתיה. אדם בעצם רוצה להחזיר למי שפגע בו כדי שהוא ירגיש את מה שאני מרגיש. ההבנה הזו לדעתי מוציאה את כל העוקץ לנקום.

לרובינו יש תחומים בחיים ששם אנחנו נופלים לתחושות האלו של מסכנות וקורבן אך אולי יש לנו תחומים בהם אנחנו אנשים יותר מטרתיים ופחות נסחפים לרגשות הקורבן.

וכדאי לראות אך עושים העתק הדבק מתחום מטרתי לתחום קורבני.

אם כהורה או בעבודה שלי אני פחות מתרגשת ממצבים שונים ואני יותר קובעת יעדים אז ליבא את זה לתחום של זוגיות אם שם זה יותר חלש.

לסיכום:

לשנוא מעשים רעים של אדם זה נכון כי זה מרחיק אותנו ממעשיו

לשנוא אדם, אין לזה מקום כי הנשמה יותר גדולה ומדהימה מכל מעשה. לכן את הנשמה הזו יש מקום ללמוד לאהוב אותה.

איך עושים את זה בפועל?

בואו נעשה את 5 צעדים של צמיחה.

ניקח דוגמה מובהקת וברורה.

צעד 1 - כוחות - יש לי את הכוחות להתמודד עם הגרוש שלי למרות שהוא עושה מעשים לא ראויים מבחינתי. לדוגמה: למרות אמירות שהוא אומר לילדים.

צעד 2 - שיעור - יש לי כאן שיעור. אני לומדת להחזיק שני קצוות, להכיל ניגודיות בתוך הלב שלי. לשנוא את המעשים אך לאהוב את החלק הגבוה. את הנשמה.

צעד 3 - רוצה - לי חשוב ואני רוצה לעשות את הדבר הנכון והמוסרי. אני רוצה להחזיק בעיקר מחשבות חיוביות בתוכי כי ברור לי שרגש של כעס ושנאה מזהמת את המרחב הפנימי שלי. להחזיק ולהכיל שני קצוות מעבר לדבר המוסרי גם מעביר מסר חשוב ומדהים לילדים, שאבא שלהם בן אדם מבחינתי למרות מעשיו. והרי חצי מהם, מהילדים, זה הוא. אז זה בהחלט תורם לבריאות הנפשית שלהם.

צעד 4 - פעולה - אני בוחרת פעולה קטנה שמאפשרת את ההתנהלות הזו. בבית שלנו אני בחרתי לדבר בפתיחות דברים חיובים שזכורים לי על אבא של ילדי, ממש בפניהם. גם אם הוא מעצבן אותי מאוד, אני זוכרת את נקודות החוזקה שהיו שם בתחלית הדרך, מתחילת הנישואים, ואני בוחרת לומר אותם להם ולעצמי בכדי לאזן את הרגשות הקשים שיש לי על המעשים. זה מחזק את הילדים לראות שיש צדדים חיוביים גם אם לא מסכימים עם הצד השני. זו היא דרכי וכל אחד צריך למצוא את הפעולה שטובה לו ואותה הוא יכול לעשות בלב שלם.

צעד 5 - הידד אני אלופה - אני לא חיה רק את מה שבזרימה. אלא עושה תהליך ומכוונת את עצמי למקום שנכון לעבודת המידות וחיזוק הנפש שלי. ללא ספק זה מקרין ומחזק גם את הסובבים אותי.

אולי המסר הכי חשוב בפרק הזה הוא לזכור שכל דבר שקורה לנו זה לא כי עשו לנו דווקא. אלא זה היזדמנות לצמיחה.

חורבן הבית הגיע מתוך עוצמה של רגשות קשים שלא שמנו להם שום גבול. עכשו אנחנו יודעים שאנו מחוייבים לאהוב את הנשמות של מי שקשה לנו איתו וזו הזדמנות מדהימה בשבילינו לצמוח.

בהצלחה יקרים בחדר כושר הזה. זה ללא ספק תרגילים למתקדמים ולחזקים. בדיוק כמו בספורט, מתחילים מחיזוקים קטנים.

בבקשה אם אהבתם וזה נותן לכם ערך

תעבירו הלאה ליקרים לכם.

ובנתיים להתראות בפרק הבא.