כשהמשפחה שלנו עברה גירושין, ראיתי מקרוב כמה קשה לילדים שלי להתמודד עם המעברים בין הבתים ועם המציאות החדשה.
והיו רגעים שבהם כל מה שרציתי היה לקחת מהם את הכאב. לגרום לכך שהכול יהיה פשוט יותר. שהם לא יצטרכו להתגעגע כל כך. שלא יצטרכו להסתגל שוב ושוב. שלא יצטרכו להתמודד עם מורכבות שהם בכלל לא בחרו.
אבל גם היום, אני לא יכולה להגיד שהכול קל. יש להם רגעים מאתגרים. יש מצבים שאני לא יכולה לפתור בשבילם. ויש דברים שאני פשוט לא יכולה להיות שם כדי לראות. כאמא, זה לא פשוט לקבל.
אבל עם הזמן התחדדה בי משאלה אחרת.
לא רציתי שהילדים שלי רק יעברו את התקופה הזאת. רציתי שהם יגדלו ממנה, עם כלים שילוו אותם בהמשך החיים.
לא מפני שאני מצפה מהם להיות חזקים כל הזמן. אלא מפני שאני רוצה שידעו שיש להם כוחות. שילמדו להקשיב לעצמם. שיידעו לזהות כשמשהו לא טוב להם, להציב גבולות ולבקש עזרה. שלא יחשבו שהבחירות שלנו, המבוגרים, הן מה שמגדיר את הערך שלהם.
ובעיקר, רציתי שהם יבינו שגם כשהחיים מביאים משהו שלא ביקשנו, עדיין אפשר לגלות בתוכנו אפשרויות שלא ראינו קודם.
רציתי לתת להם את המסרים האלה בלי עוד שיחה כבדה של אמא שמנסה להסביר להם מה הם צריכים להרגיש. רציתי שזה יקרה דרך סיפור. סיפור עם ילדה אמיתית בתחושות שלה. ילדה שכועסת, מקנאה, נעלבת, מתגעגעת, טועה ומצליחה. ילדה שלא הכול מסתדר לה. ובכל זאת, לאט לאט, מתחילה להרגיש שיש לה מקום בעולם.
כך נולד ״שלט הלב״.
התחלתי לכתוב אותו עבור הילדים שלי. והיום אני רוצה לחלוק אותו גם עם ילדים והורים אחרים. לא משום שאני מאמינה שספר אחד יכול לפתור את כל הקשיים, אלא מפני שאני מאמינה בכוח של סיפור טוב להגיע למקומות שלא תמיד אפשר להגיע אליהם דרך הסברים.







