"אני לא רוצה ללכת לאבא"
הילד חוזר מהבית השני ומתלונן, ואין לך שליטה על מה שקורה שם. מה נדרש מאיתנו, ומה כן בידיים שלו.
השאלות שחוזרות אליי הכי הרבה. עם תשובות מלאות.
לא טיפים. רגע אחד מהחיים שלך, מה באמת קורה מתחתיו, וכלי אחד שאפשר להשתמש בו כבר היום.
הילד חוזר מהבית השני ומתלונן, ואין לך שליטה על מה שקורה שם. מה נדרש מאיתנו, ומה כן בידיים שלו.
"איך היה אצל אבא?" "רגיל." למה ילדים בין שני בתים מפסיקים לספר, ודרך אחת לפתוח שיחה בלי לשאול ישירות.
אחת יוצאת ואף אחד לא בסגנון שלה. השנייה לא מצליחה לצאת בכלל. מה כל אחת יכולה לקחת מהשנייה.
הוא אצלך לקפה, ולשנייה את כבר לא כאן. מה משנים בבית, מה משאירים לילדים, ועוגן קטן אחד לרגע שהזיכרון עולה.
נכווית פעם, אולי פעמיים, ועכשיו כל התחלה מרגישה כמו סכנה. מה באמת מפחיד, ושאלה אחת שעוזרת לראות בזמן.
אחרי שנים של לדאוג לכולם, הבית שקט והלבד מגיע פתאום. למה הפחד מתעורר דווקא עכשיו, ומה עושים איתו.
השנאה מרגישה כמו הגנה. בפועל היא מחזיקה אותך קשורה בדיוק למי שרצית להשתחרר ממנו.
מתי זה מוקדם מדי, מתי מאוחר מדי, ואיך עושים את זה בלי לשלם על זה שנים אחר כך.
רוב הנשים בודקות את הדברים הלא נכונים. הנה מה שבאמת מנבא אם יש כאן משהו.
חלק מזה נכון. וחלק זו מסננת שעובדת בארבע שניות, לפני שיש בכלל מידע.
הפחד לא מגיע כשרע. הוא מגיע דווקא כשיש מה להפסיד. ומה עושים ברגע שהוא קופץ.
הוא התרחק קצת, ואת כבר שלחת שלוש הודעות. מה השקט שלו עושה לך, וכלל אחד להודעה השנייה.
לפני שיש מישהו: איך מדברים עם הילדים על זוגיות חדשה, ולמה לא להבטיח שלא יהיה לזה מחיר.
דייט ראשון נחמד, שני בסדר, ואחרי השלישי זה דועך. מה באמת נשאר בחדר, ומשפט אחד שמשנה את זה.
מאמרים חדשים מתפרסמים קודם בקבוצה השקטה.
המבדק "עיניים פקוחות" לוקח 5 דקות ומראה לך איזה דפוס מנהל אותך בקשרים - בלי עלות.
למבדק החינמי